הפקולטה לרפואה - עין-כרם

פרופ' אריאלה אופנהיים, המחלקה להמטולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. ריפוי גני: פיתוח וקטור המבוסס על הנגיף SV40 .
  2. אריזה במבחנה של פסאודווירינים של SV40 .
  3. פיתוח ריפוי גני למחלות שונות.
פרופ' ראובן אור, היחידה לטיפול יום ואימונותרפיה בסרטן, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. תפקוד לימפוציטרי במהלך השיקום החיסוני לאחר השתלת מח עצם.
  2. ביולוגיה של גמישות תאי אב המטופויאטיים.
  3. המנגנונים של פעולת השתל כנגד לוקמיה.
  4. אמצעים למניעה וטיפול של מחלת השתל כנגד המקבל.
  5. גישות להשריית סבילות חיסונית בהשתלות.
  6. הפעילות החיסונית של תאיםם ממקור הדם הטבורי.
פרופ' דן אילת, מחלקה פנימית (היחידה לאימונולוגיה קלינית), בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. הכנת היברידומות ונוגדנים מונוקלונליים למרכיבי גרעין במחלות אוטו-אימוניות.
  2. לימוד הספציפיות והתכונות הביולוגיות של נוגדנים אלה.
  3. שיבוט הגנים לאימונוגלובולינים המקדדים ליצירת נוגדנים עצמיים.
  4. הכנת עכברים טרנסגניים המבטאים גנים לנוגדנים עצמיים ולימוד המרכיבים הצלולריים שלמערכת הסבילות החיסונית ( Tolerance ).
  5. העברת אותות (Signal transduction) בתאי B דל עכברים אוטו-אימוניים.
דר' שושנה אלטוביה, המח לביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. בקרת התבטאות גנים בתגובה לעקה חמצונית.
  2. בקרה ע"י מולקולות RNA קצרות.
פרופ' חנה אנגלברג- קולקה, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. הנדוס חלבונים מכילי סלניום למניעת סרטן.
  2. פיתוח דור חדש של חומרים אנטיביוטיים.
  3. מוות מתוכנן באופן גנטי בחיידקים.
  4. מחקרים חדשניים במחקר חיידקים כיצורים "רב-תאיים":
    1. תקשורת בין-חיידקים.
    2. התמיינות באוכלוסיית חיידקים.
פרופ' חנה בן-בסט, המחלקה לכירורגיה ניסויית
 
  1. הביוטכנולוגיה של יצירת עור אדם בתרבית רקמה ליישום קליני במצבים של חסר עור כוויות.
  2. הביוטכנולוגיה של שימור ושחזור עור אדם לטיפול בכוויות קשות.
  3. אפיון ביולוגיה של תחליפי עצם, ליישום קליני במצבים של חסר עצם.
  4. מעכבי טירזין קינזות -סיפוסטינים כתרופות חכמות נגד תהליכי התרבות בלתי מבוקרים, פסוראזיות וממאירות.
  5. הנדסת רקמות כדגם ללמוד הבקר של תהליכי התרבות תאים.
פרופ' ינון בן-נריה, המחלקה לאימונולוגיה , המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. מנגנונים מולקולרים המעורבים בהפעלת בגן לאינטרלוקין 2.
  2. יצירת זני עכברים טרנסגניים הנושאים מוטציות בגנים המבקרים תגובת חיסון.
ד"ר מיכל בניאש, המחלקה לאימונולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. אימונולוגיה, דיכוי חיסוני, תגובות דלקתיות.
  2. שיטות: העברת אותות, אינטראקציה בין חלבונים, בידוד חלבונים, מערכות מודל בעכברים לדלקת כרונית בעכברים, שיטות אימונוכימיות ועוד.
פרופ' יחיאל בקר, המחלקה לוירולוגיה מולקולרית, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. זיהוי, בידוד ואפיון הגנים הקובעים אלימות בנגיף הרפס סימפלקס במוח עכבר.
  2. נגיף הרפס סימפלקס כנשא גנים לריפוי מערכת עצבים מרכזית בעכבר.
פרופ' רפאל ברויאר, המכון לחקר הריאה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. תהליך האפופטוזיס בפיברוזה ריאתית.
  2. רצפטורים ותאים בתהליך האסמטי.
  3. גילוי מוקדם של סרטן הריאה.
  4. רצפטורים וציטוקינים בפיברוזה ריאתית.
דר' סטפן ברוקה,המחלקה לפתולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. What are the structural and effector mechanisms involved in pathogen- ediated modulation of inflammatory autoimmune diseases ?
  2. Which molecules are involved in inflammatory lesion formation in the central nervous system and other target organs during the course of autoimmunity.
  3. immunologic . Are the pathogenetic cocepts evolving from animal experiments, pathologic and studies a basis for the desing of new immunotherapeutic modalities in autoimmune diseases?
פרופ' יחזקאל ברנהולץ, המעבדה לחקר ממברנות וליפוזומים, המחלקה ביוכימיה, המכון למדעי הרפואה
 
  1. תרפיה גנטית באמצעות מערכות שאינם ויראליות.
  2. פיתוח ליפוזומים והרכבים לפידים אחרים ושימוש בביוטכנולוגיה וברפואה.
פרופ' הלל ברקוביאר, המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. שיטות מהירות לאפיון חיידקים פתוגניים.
  2. פתופיסיולוגיה של מיקובקטריה וצרעת ( גנטיקה, בקטריולוגיה, אימונולוגיה ).
פרופ' אלברטו גביזון, המכון האונקולוגי, ביה"ח שערי-צדק
 
  1. Liposomes - Formulation (and in Vivo Biodistribution) Aspects.
  2. Liposomes as carriers of drugs and other agents for medical applications.
פרופ' עמירם גולדבלום, המח' לכימיה-תרופתית וחומרי טבע, בי"ס לרוקחות
  1. מודלים מולקולריים ממוחשבים של חלבונים והאינטראקציה שלהם.
  2. עיצוב תרופות בשיטות ממוחשבות.
  3. אלגוריתמים לניבוי מבנה של חלבונים והאינטראקציה שלהם.
  4. ניבוי ממוחשב לתכונת של תרופות: זמינות ביולוגית, רעילות, תסיסות וכו'.
פרופ' ישראל גולדברג, המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. מנגנוני בקרה ומסלולי ביוסינטזה של חומצות אורגניות בפטריות.
  2. הנדסה מטבולית לייצור חומצות אורגניות בשמרים ( בשיתוף עם דר' עופרי פינס ).
  3. ניקוי ואפיון איזואנזימים של פומראז בפטריה Rhizopus oryzae.
  4. ביוסינטיזה והפרשה של אסטאקסנטין בחיידק Paraccocus marcusli (בשיתוף עם פרופ' יוסי הירשברג).
פרופ' גרשון גולומב, המחלקה לרוקחות, בי"ס לרוקחות
 
  1. מערכות פולימריות רב-חלקיקיות להובלה וריפוי גני.
  2. שחרור מבוקר ומושהה של גנים ואליגונוקליאוטידים.
  3. ביות חלקיקים פולימרים ותרופות לאתר מטרה בתאים.
ד"ר יעקב גולנזר, המחלקה לפרזיטולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. פיתוח ובדיקת תרופות נגד טפילי לישמניה חד-תאיים.
  2. פיתוח תרופות נגד טפילי מלריה. כולל בדיקת השפעת התרופות על טפילים ועל תגובות חיסוניות.
פרופ' איתן גלון, המכון לתרפיה גנטית, בי"ח הדסה עין-כרם
 
פרופ' רות גלילי, המחלקה לאימונולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. מניעת אפופטוזיס בתאים.
  2. דיכוי יצירת ציטוקינים ע"י אסטרוציטים ממוח מכרסמים.
  3. מנגנונים מולקולרים המשתתפים בדלקות, ואפיון מנגנון הפעלה.
פרופ' אליעזר-צ'אק גרינבלט ודר' בני קליין, המלקה לפרזיטולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. הפקה וזהוי DNA בממצאים ארכיאולוגים, כולל חומר חי וצומח.
  2. קביעת מאפיינים גנטיים בזני פירות מקומיים של ארץ ישראל, ע"י הדגמת פולימורפיזם גנומיבשיטת ה- PCR .
  3. שימוש בDNA-- עתיק של שאריות צמחים מחפירות ארכיאולוגיות לחקר מקורם של זני פירות מקומיים דהיום ע"י השוואת פולימורפיזם גנומי.
פרופ' אבי דומב, המח' לכימיה-תרופתית וחומרי טבע, בי"ס לרוקחות
 
  1. Gene Therapy- polymeric systems for gene transfer in vitro/vivo.
  2. Tissue engineering-design of sufolds for cell growth.
  3. Biopolymers for controlled drug delivery .
ד"ר רבקה דרזנר- פולק, המחלקה לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, בי"ח הדסה עין-כרם
 

The influence of aging estrogens and phyoestrogenes on endothelial function and vascular reactivity in an ex-vivo rat aorta model.

פרופ' אלכסנדר הוניגמן, המחלקה לוירולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. בנית נשאים ייחודיים לביטוי siRNA מניגפים מתרבים לבלימת הגידול הסרטני.
  2. תפקוד ומכניזם הפעולה של CREB בתנאי עקה ותפקידו בהתפתחות הגידול הסרטני.
  3. בנית מערכות הדמיה בחיה למעקב אחד נגיפים ותהליכי התפתחות הגידול הסרטני.
  4. נגיף ציטומגלו וירוס (CMV) מכניזם רפליקציה ופעילות תרופות אנטי וירליות חדשות. (בשיתוף עם ד"ר דנה וולף).
פרופ' ישראל ולודבסקי, המחלקה לאונקולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. פיתוח מעכבים לאנזים המפרק הפרן סולפט ( הפרנז ) במטרה לעכב תהליכים דלקתיים ופיזור גרורתי של תאים ממאירים.
  2. מעורבות האנזים הפרנז בתהליכי התפתחות ובהתקדמות התהליך הסרטני.
  3. אפיון ופיתוח חומרים המעכבים צמיחת כלי דם ( אנגיוגנזיס) והתפתחות גידולים ממאירים.
פרופ' זכריה זכאי – רונס, המחלקה לוירולוגיה, המכון למיקרוביולגיה
 
  1. פיתוח תרכיב שפעת לחיסון דרך דרכי הנשימה.
  2. השפעת נגיפים לא אונקוגנים על תאים סרטניים.
  3. פיתוח שיטות לדיאגנוסטיקה של ווקציניה (בשיתוף עם ד"ר דנה וולף).
פרופ' איתן יפה-נוף,המחלקה לאימונולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. תהליכים קדם- ממאירים מושרי נגיף.
  2. אפופטוזיס בתאי T.
פרופ' עמיקם כהן, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. רקומבינציה גנטית: שלבי ביניים ותוצרים ראשונים.
  2. הדממת תעתוק ורקומבינציה ע"י מבנה הטרוכרומטי בשמרים.
פרופ' רון כהן , המחלקה לרוקחות, בי"ס לרוקחות
 
  1. עקה חימצונית במערכת העיכול.
  2. מודלציה של פוטנציאל הרדוקס התאי.
  3. מנגנוני נזק ביולגיים בעקה חימצונית.
  4. חקר מנגנוני הפעילות של נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים).
  5. פתוח שיטות למחקר בתחום נוגדי החמצון.
  6. פתוח מערכות הובלה ותיעול של אנטיאוקסידנטים.
פרופ' אהוד כץ, המחלקה לוירולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. סקירת חומרים טבעיים וסינטטיים לפעילות אנטי- ויראלית.הופעת עמידות נגיפים לתרופות אנטי-ויראליות.
  2. נגיפי וקציניה רקומביננטים כאמצעי לחיסון נגד מחלות באדם ובבעלי-חיים.
דר' חיה לורברבאום –גלסקי, ביוכימיה של התא, המכון למדעי הרפואה
 
  1. הרג בררני של תאים "חולים" באמצעות חלבונים כימריים; פיתוח מולקולות לתרפיה מכוונת לטיפול במצבי כשל של המערכת החיסונית ( סרטן, מחלות אוטואימוניות , אלרגיה ).
  2. השימוש הרחב בחלבונים פרו-אפופטוטיים כמרכיבי הרג חדשניים בחלבונים כימריים.
  3. תרפיה אנזימטית ע"י חלבונים כימריים מכוונים כטיפול אפשרי במחלות חסר מטבולית.
פרופ' ראובן לסקוב, המחלקה לרפואה ניסויית וחקר הסרטן
 
  1. נסיון לבודד ולאפין גנים האחראים ליצירת מוטציות סומטיות בגנים של הנוגדנים.
  2. איפיון גורם השיעתוק oct-1 ותפקידיו בתאי B.
  3. תפקיד הגן BCLG בבקרת הדיפרנציאיה של תאי B והתפתחות לימפומות.
פרופ' סטלה מיטרני-רוזנבאום, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, בי"ח הדסה הר הצופים
  מנגנון פתוגמה של ממחלות ניוון שרירים – תרפיסתאית של תאי שריר.
ד"ר דניאל מלול, המחלקה לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, הדסה עין-כרם
 
  1. בקרת ביטוי הגן לאינסולין ע"י גלוקוז, במצב נורמלי GSF/PDX כפקטור משפעל.
  2. אלמנטים המבקרים את ביטוי הגן ל- GSF/PDX מאדם.
  3. השפעת היפרגליקמיה על איי לנגרהנס או מצב של "רעילת גלוקוז".
  4. גישות לתרפיה גנית תאית של מחלת הסוכרת.
    1. יצירת תאי כבד מייצרי אינסולין.
    2. התמיינות תאי B.
ד"ר עופר מנדלבוים, המחלקה לאימונולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 



ד"ר חנה מרגלית, המחלקה לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
  ביואינפורמטיקה. הבנת הקשר רצף- מבנה- תפקיד במולקולות ביולוגיות באמצעות גישות ממוחשבות. חקר הכרה מולקולרית. אפיון אתרים פונקציונליים. ארגון הגנום.
פרופ' דויד נאור, המחלקה לאימונולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. אפיון מולקולרי של לימפומה ממאירה לצורך קביעת אסטרטגיה טיפולית להכחדתה.
  2. תלות הצמיחה של לימפומה ממאירה באינסולין.
  3. קביעת הקשר בין התלות באינסולין לממאירות הלימפומה.
  4. בלימת התפשטות מטסטזות (גרורות) של תאי סרטן בעזרת נוגדנים כנגד מולקולות דביקות או מולקולות התביתות.
דר' טלי נווה, מכון מינרווה לחקר הסידן והעצם - הדסה עין- כרם
 
  1. הבנת המנגנונים המולקולרים המעורבים בבקרת ביטוי הגן להורמון הפרטירואיד (PTH), ההורמון המרכזי המבקר רמת סידן בדם וחוזק עצם.
  2. זיהוי ואפיון רצפים ב- PTH mRNA הקובעים את יציבות ורמות ה- mRNA ע"י אינטראקציות RNA – חלבון.
  3. חיפוש תרופות שיכוונו לרצפים ב - PTH mRNA לטיפול ב:
    1. אוסטאופורוסיס.
    2. ביטוי ביתר של PTH בחולי אי ספיקת כליות.
פרופ' ג'סטין סילבר, המחלקה לנפרולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם.
 
  1. הורמון הפראטיראיד (Parathyraid hormone)
  2. מחלת עצם בחולי דיאליזה.
פרופ' יצחק פולצ'ק, המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. פיתוח תרופות חדישות נגד פטריות ומערכות הובלה לתרופות אלו.
  2. חקר מנגנוני האלימות בפטריה הפתוגנית קריפטוקוקוס נרופורמאנס.
  3. חקר מנגנוי העמידות כנגד תרופות נגד פטריות.
פרופ' איתן פיבך, המחלקה להמטולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. ריבוי חוץ- גופי ( ex-vivo expansion ) של תת- אוכלוסיות תאי דם למטרות השתלה וטיפול גנטי.
  2. משרני ומעכבי התמינות- גישות טיפוליות חדשניות במחלות דם.
  3. ויסות ביטוי הגנים להמוגלובין באמצעות חומרים פרמקולוגיים.
  4. רדיקלים חמצניים ומעורבותם במחלות המטולוגיות.
פרופ' עופרי פינס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. מנגנוני התפלגות של חלבונים בין אורגנלות ומדורים בתא האאוקריוטי.
  2. מנגנונים מולקולרים למעבר חלבונים דרך ממברנות בתאים אאוקריוטים.
  3. שמר האפיה כמודל למחלות מיטוכונדריאליות והזדקנות.
  4. הנדסה מטבולית של ייצור חומצות אורגנות ( בשיתוף עם פרופ' י. גולדברג).
פרופ' עמוס פנט, המלקה לוירולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. שימוש בנשאים נגיפיים להעברת גנים בריפוי גנטי.
  2. מנגנוני ההכפלה של נגיף האיידס HIV.
פרופ' מיכאל פרידמן, המחלקה לרוקחות, בי"ס לרוקחות
  מערכות מתן לשחרור ממוקד של תרופות.
פרופ' תמר פרץ, המחלקה לאונקולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
Molecular engineering of recombinant MHC-Class I – peptid construct.
פרופ' משה קוטלר, המחלקה לפתולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. תהליכי רגולציה של הפרוטאז הרטרוויראלי.
  2. פיתוח מעכבים יחודיים לפרוטאז הרטרוויראלי.
  3. תפקוד הגנים vif, vpu,vpr בהתרבות נגיף ה- HIV.
פרופ' אלי קידר, המחלקה לאימונולוגיה, המכון למיקרובילוגיה
 
  1. שימוש בליפוזומים כנשאים לציטוקינים ותרופות אנטי-סרטניות.
  2. פיתוח תרכיבי חיסון חדשניים, המבוססים על ליפןזומים, כנגד מחלות זיהומיות וגידולים סרטניים.
פרופ' ריימונד קמפפר, המחלקה לוירולוגיה מולקולרית, המכון למיקרוביולוגיה
  1. מודולציה של התגובה החיסונית הטבעית דרך חיישני RNA של עקה בגנים לציטוקינים.
  2. אפיון והנדסה גנטית של חיישני RNA של עקה שהתגלו ב- mRNA של האדם.
  3. פיתוח אנטגוניסטים המונעים הלם קטלני הנגרם ע"י טוקסינים סופראנטיגנים.
  4. הגנה ביולוגית דרך לימוד מבנה ותפקיד של איזורי מגע בין קולטן ובין סופראנטיגן.
פרופ' ברוך קנר, המחלקה לביוכימיה, , המכון למדעי הרפואה
  חקר נשאים לנואורוטרנסמיטורים.
פרופ' חיים רוזן, המחלקה לפרזיטולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. בקרת הבטוי של גנים לנוירופפטידים במערכת הנוירואנדוקרינית והחיסונית.
  2. הגן לפרואנקפלין כמודל לבירור מנגנונים של נוירואמיונומודולציה.
  3. בקרת התרגום של גנים ייחודים בתאים אאוקריוטים.
פרופ' אילן רוזנשיין, המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. פיתוח חומרים אנטיביוטים.
  2. בקרת הביטוי של גורמי אלימות בחיידקים פטוגניים.
  3. שיבוט ואפיון גנים המעורבים באלימות חיידקים גורמי מחלות.
  4. הזרקת חלבונים ע"י חיידקים לתוך תאי מאכסן.
דר סטפן רוקם, המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. תפקיד זרחן ליצירת אנטיביוטיקה בחיידקי Strepromyces.
  2. ייצור חומצות אורגניות בפטריות.
פרופ' שלמה רותם, המחלקה לוירולוגיה מולקולרית, המכון למיקרוביולוגיה
 
  1. גלירוליפידים בעלי פעילות ביולוגית בקרומים חיידקים.
  2. העברת מקרומולקולות לתאים אאוקריטים ע"י איחוי.

פרופ' אהרון רזין, המחלקה לביוכימיה של התא, המכון למדעי הרפואה
 
  1. DNA Methylation and Gene Eexpression.
  2. Regional Control of Imprinted Genes.
  3. DNA Metylation in Genetic Diseases.
דר' יעקב רחמילביץ, המכון לתרפיה גנטית, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. מנגנונים מולקולריים המעורבים באקטיבציה של תאי T .
  2. מנגנונים מולקולריים המעורבים בעיכוב אקטיבציה של תאי T ותאי ? ע"י החלבון PP14.
  3. פיתוח גישות טיפוליות למחלות אוטואימוניות, תוך שימוש בחלבון PP14 .
ד"ר איתן שאוליאן, המחלקה לרפואה ניסויית וחקר הסרטן, המכון למדעי הרפואה
 
  1. איתור ואפיון גנים המתווכים את פעילות פקטור השיעתוק C-JUN בזרוז חלוקת תאים, גרימת מוות תאי ומניעת הזדקנות תאים.
  2. אפיון יחסי הגומלין בין אונקוגנים ל- TUMOR SUPRESSORS תוך התרכזות בזיהוי המנגנונים באמצעותם מדכאים אונקוגנים ביטוי TUMOR SUPRESSORS.
  3. איתור קינאזות המשתתפות במעברי אותות בלתי תלויים JNK המפעילים את פקטור השיעתוק C-JUN.
פרופ' דורון שטיינברג, המכון למדעי רפואת שיניים, הפקולטה לרפואת שיניים
 
  1. ביופלמים.
  2. מיקרובילוגיה מולקולרית.
  3. ביוטכנולוגיה רפואית.
  4. טיפול מקומי במחלות פה בעזרת תכשירים לשחרור מושהה (שיתוף עם פרופ. מ. פרידמן, רוקחות).
פרופ' מיכאל שטייניץ, המחלקה לפתולוגיה, בי"ח הדסה עין-כרם
 
  1. הנצחה של תאי B אנושיים בעזרת EBV .
  2. פיתוח נוגדנים מונוקלונלים אנושיים.
  3. פיתוח שורות תאים לימפופלבסטואידיות מפרישות נודגנים כנגד העמילואיד במחלת אלצהיימר.
  4. אפיון נוגדניים אנושיים מונוקלונלים המכוונים כנגד עמילואיד בטא.



| החוג לביוטכנולוגיה - עמוד ראשי | מידע למתעניין | מידע על החוג | תכנית לימודים | לימודי השלמה | נהלי הרשמה לחוג | נוהל בחינת גמר | נהלי האוניברסיטה העברית |
| הפקולטה לחקלאות - רחובות | הפקולטה למדעי הטבע ג.רם | טפסים להורדה | קישורים נוספים | הודעות לסטודנטים | יצירת קשר |