logo
 

ניתן לבחור מנחה מבין כלל החוקרים בפקולטות הניסוייות:
ראו רשימת חוקרים מכל הפקולטות

או מבין החוקרים הרשומים כחברי החוג לביוטכנולוגיה:
הפקולטה למדעי הטבע

ד"ר תמר אבין - ויטנברג, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, המכון למדעי החיים
 
  1. Nutrient re-mobilization in plants in response to environmental stress and development

פרופ' אהרון אורן, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, המכון למדעי החיים
 
  1. חיים בסביבות על-מלוחות.
  2. המיקרוביולוגיה של ים המלח וההשפעות האפשריות של תכנית "מובל השלום" על ים המלח.
  3. חומרים אוסמוטיים במיקרואורגניזמים אוהבי מלח.
  4. כחוליות בנביעות חמות.
  5. UV בכחוליות.
פרופ' דפנה אטלס, המחלקה לכימיה-ביולוגית, המבון למדעי החיים
 
  1. הכנה ואפיון של חומרים לטיפול במחלות פרקינסון ןאלצהיימר.
  2. ברור מנגנון שחרור נורוטתרנסמיטורים ככלי לאבחון מחלות נוירודגנרטיביות.
  3. הפקה של חומר אנדוגני ממוח-מעורב בעליה בלחץ.דם.( היפרטנסיבי ).
פרופ' דוד אנגלברג, המחלקה לכימיה-ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. פיתוח מערכות מתקדמות לביטוי בשמרים של חלבונים המשמשים ברפואה ובתעשייה.
  2. פיתוח צורונים פעילים של אנזימם (בעיקר קינאזות) כדי לבנות מערכות לסריקת תרופות נגדם.
דר' בנימין ארואטי, המחלקה לביולוגיה של התא ובעלי-חיים, המכון למדעי החיים
  מנגנונים מולקולריים המעורבים בהפרשת נוגדנים פולימריים מתאי אפיתל מקוטבים.
  1. אנדוציטוזה וטרנסציטוזה – מנגנונים להעברת חומרים ותרופות מבעד לשכבת תאי אפיתל מקוטבים.
  2. חלבון השלד הבין-תאי כנתיבים להסעת חלבונים בתוך התא.
פרופ' גיא בלוך, המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות
 
  1. Environmental and pharmacological influence on circadian rhythms.
  2. Social regulation of gene expression.
  3. Biotechnological applications of bees.
  4. Honey bee toxins, modulators of brain function and behavior with potential therapeutic and biotechnological applications.

All research projects in my lab are with bees.

פרופ' שמשון בלקין, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, המכון למדעי החיים
  1. חיישנים מיקרוביאליים לניטור סביבתי.
  2. תגובות חיידקים לעקות סביבתיות.
ד"ר נסים בן-אריה, המחלקה למדעי החיים, ביולוגיה תאית והתפתחותית, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע
 
  1. מגן למחלה: בקרה גנטית על ההתפתחות בעכברי מודל בעלי חסר של גורמי שעתוק ספציפיים
  2. חקר התפתחות המח וחוט השידרה במצב נורמלי ובמחלה תורשתית כתשתית לריפוי תאי על ידי תאי גזע (למשל בפגיעות חוט שידרה ופרקינסון)
  3. התפתחות האצבעות במצב נורמלי ובמחלות תורשתית - מבסיס גנטי לדיאגנוסטיקה
פרופ' סרגיי בראון, המחלקה לכימיה-ביולוגית, המבון למדעי החיים
 
  1. אנזימולוגיה תעשייתית.
  2. מיקרוביולוגיה תעשייתית.
פרופ' מיכאל ברנדיס, המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים
 
  1. מחזור התא.
  2. פרוק חלבונים באמצעות מערכת ביורריקויטין.
  3. פיתוח מערכות ביטוי בתאים GENE TARGETING.
פרופ' חיים גילון, המחלקה לכימיה אורגנית, המכון לכימיה
 
  1. פיתוח תרופות מבוססות על פפטידים וחלבונים.
  2. פיתוח פפטידים להדמיה מולקולרית מבויתת.
  3. ביות תרופות אנטי-סרטניות.
פרופ' חגי גינזבורג, המחלקה לכימיה ביולגית, המכון למדעי החיים
  פיתוח תרופות אנטי- מלריות מחומרי טבע.
פרופ' יוסף גרינבאום, המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים
 
  1. גנטיקה התפתחותית, ביולוגיה מולקולרית, מעטפת הגרעין.
  2. גני הומאובוקס הקובעים את ההתפתחות המוקדמת של עובר תרנגולת.
  3. אפיון ובדיקת התפקיד הביולוגי של גנים המקודדים לחלבוני מעטפת הגרעין.
פרופסור נסים גרתי, המכון לכימיה – מרכז קזאלי לכימיה יישומית
garti
  1. מבנים ננומטריים יחודיים להמססה ולהעברה דרך ממברנות ביולוגיות לתרופות ותוספות מזון.
  2. תהליכי תסיסה וראקציות בבין-פנים.
  3. תהליכים אנזימתיים במערכות מפוזרות.
דר' אורי גת, המחלקה לביולוגיה של התא ובעלי-חיים, המכון למדעי החיים
 
  1. חקר התפתחות השיער תוך שימוש במודלים של עכברים טרנסגניים.
  2. חקר יצירת מבני שלוחות של העור כגון ציפורניים ובלוטות זיעה.
  3. חקר חלבוני סיבי העכביש וייצור מלאכותי של קורי עכביש רקומביננטיים.
  4. ייצור סיבים העשויים מחלבונים מהונדסים תוך שימוש במערכות ביטוי מתקדמות.
פרופ' אריאל דרבסי, מחלקת אס"א, המכון למדעי החיים
 
  1. זיהוי הבסיס הגנטי של מחלות נפוצות לשימושים דיאגנוסטיים ורפואיים
פרופ' יוסף הירשברג, המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים
  1. הנדסה גנטית של חומרי צבע בצמחים.
  2. ייצור קרוטנואידים בפרמנטציה של החיידק Paracoccus marcusii.
פרופ' איתמר וילנר, המחלקה לכימיה אורגנית, המכון לכימיה
 
  1. פיתוח אלקטרודות אנזימטיות כבסיס להכנת סנסורים ותאי דלק.
  2. פיתוח התקני חישה אופטיים ל- DNA.
  3. פיתוח חיישנים ביואלקטרוניים לחישת נוגדנים/ אנטיגנים, חישת DNA. זיהוי תהליכי תרגום לחלבונים וזיהוי וירוסים.
  4. מערכות אופטואלקטרוניות המבוססות על אנזימים או DNA. פיתוח נאנו-מעגלים אלקטרוניים.
ד"ר לירז חי, המכון לכימיה, הפקולטה למדעי הטבע
 
  1. ביופילמים חיידקיים
  2. המטריצה החוץ תאית בביופילמים חיידקיים
  3. אפיון ואגרגציה של חלבונים
דר' בנו זיידמן, מרכז קזאלי לכימיה יישומית
 

פרופ' לאו יוסקביץ, ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע


The Computer Aided Surgery and Medical Image Processing (CASMIP) laboratory conducts groundbreaking interdisciplinary research to develop innovative computer-based methods for assisting clinicians in the diagnosis, planning, execution, and evaluation of medical and surgical procedures. We follow a synergistic methodology, which consists of developing the basic building blocks for computer-aided radiology and surgery while simultaneously developing solutions for specific clinical applications. The CASMIP laboratory conducts basic and applied interdisciplinary research in close collaboration with leading conducts basic and applied interdisciplinary research in close collaboration with leading hospitals, universities, and companies in Israel and abroad. It has an established record of industrial collaboration and technology transfer for 15 years.

The main clinical areas of research include Medical Imaging, Diagnostic and Interventional Radiology, Neurosurgery, and Orthopaedics. The technical areas include surgical navigation, Radiology, Neurosurgery, and Orthopaedics. The technical areas include surgical navigation, medical robotics, multimodal registration, anatomy and pathology segmentation, medical image processing, patient-specific medical modeling, and medical content-based image retrieval.

פרופ' יהודה כהן, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, המכון למדיע החיים
 
  1. מעקב אחר התפתחות ביופילם חיידקי בממברנות אוסמוזה הפוכה
  2. במערכות התפלה על מי-ים ופיתוח שיטות לערוב ביופי
פרופ' דניאל כהן, מכון קזאלי לכימיה יישומית
 
  1. פולימרים ביו-רפואיים
  2. הנדסת רקמות
  3. שחרור מושהה של תרופות
פרופ' אברהם לויטר, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. פפטידים סינתטיים נושאי (Nuclear Localization Signals ) : NLS כממעכבים ספציפיים של חדירת גנום וירלי לגרעין : גישה חדשה לפיתוח תרופות אנטי –וירליות.
  2. פולימרים קטיונים סינטתיים נושאי (Nuclear Localization Signals ) : NLS כמזרזי חדיררת DNA (גנים ספציפיים ) לגרעיני תאים לא מתחלקים ושימושם ב- Gene Therapy.
ד"ר אלכס לוין, המחלקה למדעי הצמח, המכון למדעי החיים
  1. Genetic manipulation of the sink strength of plants by increased trafficking of biosynthates to vacuoles.
  2. Improved oil content in crops by genetic alterations of intracellular vesicle trafficking pathways in plants.
  3. Improved tolerance of plants to abiotic stresses, such as salinity, temperature, drought.
  4. Plant – pathogen interactions.
פרופ' אלכסנדר לויצקי, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. פיתוח שיטה כללית לניתור מעכבי טירוזין קינאזת.( עבודה בשיטות ביולוגיה מולקולרית, כימיה של חלבונים ופרמקולוגיה מולקולרית ).
  2. פיתוח מעכבים סלקטיביים לרצפטור ל- FGF- תרופות אנטי- אנג'וגניות ואנטי- ארוסלקלרוזיס ( מבוסס על טכנולוגיה חדשנית שפותחה במעבדתנו).
פרופ' מיכל לינאל, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. בדיקת פעולות של רעלנים במערכות עצביות.
  2. בדיקה ביולוגית של פולימרים סינטטיים לתרביות תאים ( בשיתוף עם דר' אבי דומב,ביה"ס לרוקחות).
  3. ייצור חלבוני אחוי כמתחרים במערכות עצב.
  4. שימוש בגישות פרוטאמיות (proteomics) לזיהוי חלבוני ממברנה בתאים.
ד"ר נורמן מטאנס, המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע
metanis
  1. כימיה ביולוגית, ביוארוגנית, סינתיזה כימית של חלבונים, כימיה מדיצינאלית, ראקציות
  2. כימוסלקטיביות על חלבוני, הבנת תפקידם של משפחת הסלנוחלבונים בגוף האדם.
  3. כימיה אורגנית וכימיה של פפטידים. אנזימולוגיה ואנטרקציות מולקולריות בין חלבונים
פרופ' אדוארדו מטרני, המחלקה לביולוגיה של התא ובעלי-חיים, המכון למדעי החיים
 
  1. יצירת משאבה ביולוגית בעזרת ריפוי גנטי.
  2. מנגנונים מורכבים לאוגיוגנזה.
  3. סיגנלים המעורבים בדיפרנצאציה של גרעינים מתאום סומטים.
  4. אפיון גנים המקודדים לגורמי התמינות ברקמות אפיתלאיות.
פרופ' יורם מילנר, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. Signal transduction in the preservation of epidermal tissue.
  2. Aging markers and genes in skin cells.
  3. Protection of skin cells by medicinal plan materials.
  4. New targeted drugs for psoriasis- nano particles as vehicles.
ד"ר  ערן משורר, המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים
 
  1. פיתוח שבבי נוגדנים
  2. שימוש בסמנים פלורוסנטיים לחקר דינאמיקה של כרומטין בתאים חיים
פרופ' רחל נחושתאי, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. בידוד ואיפיון חלבוני מערכת האור ה- I.
  2. גיבוש מערכת האור ה- I. וקביעת המבנה המרחבי שלה באמצעות קריסאלוגרפיה בקרני- X.
  3. לימוד היווצרות והתארגנות מערכת האור ה- I.בממברנות התילקואיד.
ד"ר יעקב נחמיאס, ראש התכנית לביו-הנדסה, המחלקה לביו-הנדסה ביולוגיה תאית והתפתחותית
 
  1. כלים חדשניים לחקר תאי גזע עובריים אנושיים.
  2. שיבוץ תאי אדם בשבבים מלאכותיים.
  3. תכנות מטבולי וגנומיקה של תזונה.
פרופ' איתנה פדן , המחלקה לאקולוגיה, מיקרוביאלית מולקולרית, המכון למדעי החיים
 
  1. מנגנונים מולקולריים המעורבים בתגובה של חלבונים ל PH.
  2. מנגנונים מולקולרים המעורבים בתגובת חלבונים ל- +Na.
  3. מבנה ותפקיד של חלבונים ממברנלים פוליטופים (המהווים 30% מהחלבונים המקודדים ע"י גנומים).
פרופ' אסף פרידלר, המכון לכימיה
 
  1. שימוש בפפטידים למחקר של אינטראקציות בין חלבונים
  2. מחקר ביופיסיקלי וכמותי של אינטראקציות בין חלבונים כבסיס לפיתוח תרופות
  3. פיתוח מעכבים לחלבון האינטגראז של HIV-1 כתרכובות מובילות לתרופות נגד איידס
  4. מחקר של חלבונים המעורבים באפופטוזיס כבסיס לפיתוח פפטידים אנטי-סרטניים
  5. Natively unfolded proteins
  6. פיתוח פפטידים המסיטים את שיווי המשקל האוליגומרי של חלבונים לצורך עיכוב או הפעלה של חלבונים המעורבים בתהליכי מחלה
פרופ' יואב קבנצ'יק, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. פיתוח שיטות לניטור תאי של ברזל, נחושת ורדיקלים מחמצנים, ישומים קליניים של שיטות לקביעת רעילות ברזל.
  2. פיתוח כילטורים של ברזל כתרופות.
פרופ' ריצ'רד קולקה, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
  סיגנלים לפירוק חלבונים בשמרים.לנושא זה יש השלכות לתכנון יצירת חלבונים זרים בשמרים לצרכים תעשייתים.
ד"ר סבסטיאן קדנר, המחלקה לביולוגיה כימית, המכון למדעי החיים
 
  1. niRNAs in the brain: role of niRNA-mediated control in the regulation of circadian behavior & sleep in Drosophia
  2. Role of transcriptional regulation in the control of circadian rhythms
  3. Biochemical characterization of niRNA-nRNA complexes
ד"ר ניר קליסמן , המחלקה לביולוגיה כימית, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע
 
  1. זיהוי אינטראקציות חדשות חלבון-חלבון בעזרת ספקטרומטרית-מסות כסמנים אפשריים למצבי מחלה.
  2. חקר תכונות השפרונין CCT על מנת להשתמש בו כחומר תרפויטי במחלות של קיפול חלבונים שגוי (קטארקט, אלצהיימר, הנטיגטון).
פרופ' אהרון קפלן, המחלקה למדעי הצמח, המכון למדעי החיים
 
  1. הגברת הייצור בצמחים באמצעות גנים מציאנובקטריה.
  2. ניטור ביולוגי של זיהומים בכינרת.
  3. הרחקת עודפי CO 2.
ד”ר מיטל רכס, המכון לכימיה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע
mr
  1. המחקר במעבדה עוסק באינטראקציות בין חומרים ביולוגים (חלבונים, חיידקים ותאים) עם משטחים שונים. בנוסף, המעבדה עוסקת בתכנון חומרים המבוססים על הרכבה עצמית של פפטדים ומולקולות אחרות כולל היברידים של פפטידים ופולימרים.
פרופ' שמעון שולדינר, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. טרנספורט של יונים ותרופות כאסטרטגיה לאדפטציה לסביבות שונות.
  2. מבנה ותפקוד של חלבונים ממברנליים.
  3. עמידות לחומרים רעילים.
פרופסור גיל שהם, המכון לכימיה
 
  1. תכנון רציונלי של מעכבים ותרופות על בסיס המבנה התלת-מימדי של אנזימים פרוטאוליטים.
  2. חקר יחסי המבנה-פעילות של אנזימי תיקון של DNA פגוע כבסיס למניעת תופעות סרטניות
  3. פיתוח שיטות ביוטכנולוגיות חדשות להפקת ביו-דיזל ע"י אנזימים המפרקים ביומסה צמחית
  4. הפיכה ביוטכנולוגית של אנזימים המפרקים פולי-סכרידים לאנזימים שיעשו סינתזה שלהם
פרופ' חרמונה שורק, המחלקה לכימיה ביולוגית, המכון למדעי החיים
 
  1. תגובות דחק (stress).
  2. טכנולוגית אנטיסנס: כלי מחקר עם השלכות ישומיות.
  3. ביולוגיה של אצטילכולינאסטרז.
  4. נוירוביולוגיה מולקולרית.
  5. שחבור חלופי ( alternative splicing ).
ד"ר יוליה שיפמן, המחלקה למדעי החיים, כימיה ביולוגית, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע
 
  1. In our lab, we engineer inhibitors of protein-protein interactions starting from natural binding partners as well as from unrelated small protein domains. Recent studies have proven a fantastic potential of protein-based inhibitors derived from natural effectors or unrelated small protein scaffolds. Such inhibitors could be evolved to selectively target only one family member among hundreds of homologs, making them attractive drug candidates. Using the computational methodology developed in our lab, we design mutations that convert the natural low-affinity binding partners into high-affinity and high-specificity binders. In addition, using computational and experimental methods, we engineer novel binders for various target proteins. Our approaches are universal and could be applied to design therapeutics for any disease where a known protein-protein interaction plays a crucial role.
פרופ' רות שפרלינג, המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים
 
  1. הספלייסוזום הטבעי --מבנה ותפקוד בבקרה על הביטוי הגנטי שלאחר השעתוק.
  2. מוטציות.המשפיעות על עבוד רנ"א RNA (שחבור, עריכה, הגהות) במחלות גנטיות באדם.
  3. .RNA Surveillance – בקרת רנ"א.
  4. "עריכת רנ"א "RNA editing” כבסיס לשינויים גנטיים.
  5. "מכונת השחבור ".
  6. " הגהת רנ"א" כחלק ממכונת השחבור.


| החוג לביוטכנולוגיה - עמוד ראשי | מידע למתעניין | מידע על החוג | תכנית לימודים | לימודי השלמה | נהלי הרשמה לחוג | נוהל בחינת גמר | נהלי האוניברסיטה העברית |
| הפקולטה לרפואה - עין-כרם | הפקולטה לחקלאות - רחובות | טפסים להורדה | קישורים נוספים | הודעות לסטודנטים | יצירת קשר |