בחירת מנחה

ניתן לבחור מנחה מבין כלל חברי הסגל בפקולטות הניסוייות באוניברסטיה העברית בירושלים:

הפקולטה למדעי הטבע (גבעת רם) הפקולטה לחקלאות (רחובות) הפקולטה לרפואה, רוקחות (עין כרם) והפקולטה לרפואת שיניים (עין כרם)

לחצו כאן כדי להגיע לרשימת כלל חוקרי האוניברסיטה

רשימת מנחים שכבר הנחו תלמידים במסגרת החוג לפי פקולטות

הפקולטה לרפואה

פרופ' עינב גרוס

ביוכימה וביולוגיה מולקולרית, הפקולטה לרפואה

זקנה הנה גורם סיכון עיקרי למחלות שונות כגון אלצהיימר, פרקינסון, וסרקופניה. במחלות אילו יש הצטברות מיטוכונדריה פגומות עקב ירידה בתהליך פירוקן הסלקטיבי באמצעות אוטופאג'י; או בקיצור מיטופאג'י.

פרופ' זכריה זכאי – רונס

המחלקה לוירולוגיה
המכון למיקרוביולגיה
  1. פיתוח תרכיב שפעת לחיסון דרך דרכי הנשימה.
  2. השפעת נגיפים לא אונקוגנים על תאים סרטניים.
  3. פיתוח שיטות לדיאגנוסטיקה של ווקציניה (בשיתוף עם ד"ר דנה וולף).

ד"ר צבי יערי

בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה
  1. ביוחיישנים אופטיים לניטור סמני מחלות דלקתיות.
  2. פיתוח התקנים לדימות ודיאגנוסטיקה של סרטן.
  3. שחרור מבוקר של תרופות בגוף החולה.
  4. ניטור השפעה תרופתית.

פרופ' רון כהן

המחלקה לרוקחות
בי"ס לרוקחות
  1. עקה חימצונית במערכת העיכול.
  2. מודלציה של פוטנציאל הרדוקס התאי.
  3. מנגנוני נזק ביולגיים בעקה חימצונית.
  4. חקר מנגנוני הפעילות של נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים).
  5. פתוח שיטות למחקר בתחום נוגדי החמצון.

פרופ' אהוד כץ

המחלקה לוירולוגיה
המכון למיקרוביולוגיה
  1. קירת חומרים טבעיים וסינטטיים לפעילות אנטי- ויראלית.הופעת עמידות נגיפים לתרופות אנטי-ויראליות.
  2. נגיפי וקציניה רקומביננטים כאמצעי לחיסון נגד מחלות באדם ובבעלי-חיי

דר' חיה לורברבאום –גלסקי

ביוכימיה של התא
המכון למדעי הרפואה
  1. הרג בררני של תאים "חולים" באמצעות חלבונים כימריים; פיתוח מולקולות לתרפיה מכוונת לטיפול במצבי כשל של המערכת החיסונית ( סרטן, מחלות אוטואימוניות , אלרגיה ).
  2. השימוש הרחב בחלבונים פרו-אפופטוטיים כמרכיבי הרג חדשניים בחלבונים כימריים.

ד"ר דניאל מלול

המחלקה לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם
הדסה עין-כרם
  1. בקרת ביטוי הגן לאינסולין ע"י גלוקוז, במצב נורמלי GSF/PDX כפקטור משפעל.
  2. אלמנטים המבקרים את ביטוי הגן ל- GSF/PDX מאדם.
  3. השפעת היפרגליקמיה על איי לנגרהנס או מצב של "רעילת גלוקוז".
  4. גישות לתרפיה גנית תאית של מחלת הסוכרת.